הכל קשור.
הכל מחובר להכל מעבר לגבולות של זמן ומקום.
והכל בסדר. כלומר, יש סדר בדברים.
אם משהו ״לא בסדר״ משמעו, הסדר השתבש.
ואפשר ורצוי להשיבו על כנו.
זוהי במהותה, הקונסטלציה המשפחתית.
קונסטלציה היא מערכת שבה יש גורמים וביניהם יש יחסים ונקודת ההנחה היא שכל דבר שקורה הוא תוצר של קשרים, חיבורים וניתוקים בתוך המערכת. כל מערכת על חלקיה, הינה בעצמה חלק מעוד מערכות.
על פי גישת הקונסטלציה המשפחתית, הידועה גם בשמה קונסטלציה מערכתית, חיינו כפרטים, כישות עצמאית לכאורה, משפיעים ומושפעים באופן תמידי במודע או שלא במודע, ממערכות אליהן אנו משתייכים, והנושאים והדפוסים שלנו קשורים לאירועים וטראומות שהתרחשו והשפיעו על מערכות אלו. אנחנו אף פעם לא לבד. הקושי של אדם הוא תמיד קושי של המערכת.
המערכת הראשונית והבסיסית ביותר היא משפחת המקור שלנו.
אירועים בעלי מטען רגשי רב ו/או טראומות שהודחקו בדורות קודמים, הופכים באופן בלתי מודע לנטל שנישא עי הדורות שבאים אחריהם. לעיתים קרובות האירועים ו/או ההדחקה עזרו למשפחה לשרוד אולם הצאצאים עשויים לקחת על עצמם מבלי לדעת נאמנויות נסתרות שמכבידות על חייהם ועומדות בדרכם לביטוי אותנטי של ייחודם ולהגשמה מיטיבה של משאלותיהם.
התרומה המרכזית של הקונסטלציה המשפחתית היא לגלות ולסדר מחדש את אותן נאמנויות.
אז מהו הסדר הנכון? ואיך מסדרים מחדש?
בתחילת הדרך, כינה ברט הלינגר, אבי שיטת הקונסטלציה המערכתית, את מה שהוא גילה: ״סדרי האהבה״ (The Orders of Love). נקודת המפתח מבחינת הלינגר היא שהכוח הגדול והמשפיע ביותר בעולם הוא אהבה ושאהבה צריכה סדר מסוים כדי שתוכל לזרום מאדם לאדם ומדור לדור ולמלא את ייעודה. מתוך התבוננותו, סדרי האהבה מתקיימים ללא תלות במשאלות או בפחדים שלנו אולם כאשר אנו מפרים אותם או מתעלמים מהם, זרימת האהבה נעצרת ואיתה נתקעת גם אנרגית החיים.
בני משפחה מעכבים את זרימת האהבה כאשר הם חווים כאב, טראומה, צער, או אובדן. כל המשפחות חוות אירועים שכאלו ושורדות אולם סדרי האהבה משתבשים. במהלך שנים של התבוננות, הלינגר מצא מהם אותם סדרים, מהו תפקידם ומהן ההשלכות במידה ואיננו פועלים על פיהם. הוא גם גילה שלא רק לכל אדם אלא גם לכל משפחה יש נשמה (Family Soul) אשר מחברת בין כל מי ששייך אליה וכל מה שקרה בה לאורך דורות. המערכת תנוע ותתפקד בצורה מיטבית כאשר הסדר ישוב על כנו, האהבה תזרום באופן שוטף מדור לדור, וכל הגורמים השייכים למערכת יקבלו הכרה וימצאו את מקומם בתוכה.
להלן שלושת עקרונות הסדר המרכזיים:
קדימות- מי בא לפני מי מבחינה כרונולוגית? לזה שבא קודם יש את היכולת והמשאבים לתמוך ולאפשר לזה שבא אחר כך להצליח. בסדר הראשוני, ההורים באים לפני הילדים והקשר בין ילד להורה הוא קשר עמוק גם אם זה לא תמיד נראה כך כלפי חוץ. כשלהורה יש חסך עמוק, הילד מתגייס לעזור וקיימת בו הנטיה לא רק למלא את תפקיד ההורה החסר אלא גם לשאת את כאבו ומשאו. הסדר של הקדימות משתבש והתפקידים מתהפכים. ברגע שהילד הופך להיות ״ילד הורי״, הוא מאבד את ילדותו והוא מאבד את הוריו. היחסים הללו יוצרים שיבושים בהמשך חייו. בסדר הנכון של הדברים, ההורה הוא גדול והילד קטן אבל כאשר הילד לוקח על עצמו אחריות של הורה, זה ״גדול עליו״ ויש לכך השלכות. זו רק דוגמה אחת.
שייכות- לכל מי שנולד לתוך המשפחה לאורך הדורות יש זכות שווה להשתייך אליה גם אם ״לא סופרים אותו״. (למעשה לא רק כל מי שנולד אלא גם כל מי שנהרה אפילו אם לא נולד). גם כל המעשים שהתבצעו על ידי בני משפחה שונים וכל האירועים שהתחוללו, משפיעים על כולם. לעיתים חלק מהאירועים והמעשים שהתרחשו היו מביכים מדי ועל כן נשמרו בסוד או היו טראומתיים מדי ועל כן הודחקו והוכחשו. אלא שההכחשה וההדחקה אינה מעלימה את קיומם ובסופו של יום, ימשיכו להתקיים בתת המודע הקולקטיבי של המערכת עד שמישהו מהצאצאים יאמץ באופן לא מודע תפקיד כלשהו הקשור באיזונם. התפקידים הבלתי מודעים הללו כרוכים במעורבבות [entanglement] בה מישהו לוקח על עצמו גורל של בן משפחה קדום ומשלב גורל זה בחייו.
יש פרטים במשפחה שנדחים או מודרים ממנה ויש זיכרונות שמוסתרים. אולם מה ומי שנשכחו, ממשיכים לחפש את מקומם. חווית חוסר השייכות עוברת מדור לדור ומחפשת סוג של בית. מישהו בדורות הבאים ינסה ללא ידיעתו לתת לזה הכרה. ילדים שניתנים לאימוץ או אחים שהופרדו, יחפשו את שורשי השייכות שלהם. לפעמים מישהו שאינו בן משפחה נהיה מעורב בגורל המשפחתי כמו למשל חסידי אומות עולם שהצילו יהודים בזמן השואה. בכל מקום בו קיימים קשרים אנושיים, יש הכרה אינסטנקטיבית במה שחשוב לעשות ובמה שיש לאפשר על מנת שלא לסכן את זכות ההשתייכות. אפשר לקרוא לזה נאמנות נסתרת. כל עוד היה חוסר סדר ושייכות בעבר, יהיה ביטוי לחוסר סדר ובעיות של שייכות בהווה.
איזון בין נתינה ללקיחה - הדרישה לאיזון שוכנת עמוק בנפש ומבטיחה שכל מי שמקבל, מרגיש צורך לאזן בדרך של נתינה. זה משרת תפקיד חברתי חשוב מאחר וזה שומר על הקוהרנטיות של הקבוצה/המערכת. כאשר כל פרט נותן וכל פרט לוקח - מתקיים איזון. בזוגיות, אני יכול לתת רק עד כמה שבת הזוג שלי רוצה ויכולה לתת בחזרה. מערכת היחסים עלולה להתערער כאשר צד אחד נותן יותר מאשר הצד השני יכול לאזן. הסרט When a Man Loves a Woman- (1994) עם מג ראיין ואנדי גארסיה, עוסק בדיוק בתופעה הזו.
ב 2022 עלתה לנטפליקס סדרת דרמה תורכית משובחת בת 8 פרקים המייצגת באופן ישיר את עבודת הקונסטלציה. שם הסדרה: האני האחרת. זוהי דרמה רומנטית ולא סדרת דוקו ועדיין עבודת הקונסטלציה מיוצגת בה באופן אמין ומרגש. מומלץ. ביולי 2024, עלתה העונה השנייה, אף היא משובחת ובה כבר מוזכר שמו של ברט הלינגר. כל הכבוד!!!
תכנית נוספת שווה צפיה בנטפליקס היא פרק 5 מתוך סדרת הדוקו Love, Sex & Goop בו מיוצגת עבודת הקונסטלציה כדרך לעבודה על מערכת יחסים.
בבואנו לחקור נושא או קושי דרך הקונסטלציה המערכתית, נבחן כיצד הבעיה שלנו בהווה מושפעת מדינמיקות ותופעות שקרו בדורות קודמים ועדיין נוכחות בתוכנו; נאפשר לתהליך הקונסטלטיבי לנוע אל המקורות הקדומים של הקושי; אל השיבוש בסדר. שם נבקש לתת הכרה לכל מה ומי ששייך למערכת; לכל מי או מה שהשפיע עליה או הושפע ממנה; ניתן מקום לאובדן או לדחייה שהיו ונמצא דרך להשיב את התפקיד המתאים לדמות שאליה הוא שייך. כך נשיב את הסדר המיטיב על כנו, נחדש מגע עם האהבה ונאפשר תנועה וריפוי.
מי זה ברט הלינגר?
ברט הלינגר היה פסיכותרפיסט גרמני ואבי שיטת הקונסטלציה המשפחתית. הוא נולד ב-6 בדצמבר 1925 למשפחה קתולית בגרמניה ובשנות העשרים שלו, הוסמך לכמורה ונשלח כמיסיונר לעבוד עם שבט הזולו בדרום אפריקה. שם המשיך את לימודיו האקדמאים ובעצם במהלך חוויותיו, החל להיחשף לשדה התופעות ולכוחות הפועלים בו. במהלך 16 השנים בהם חי בדרום אפריקה עבד כמורה ומנהל בית ספר והתיר את נדריו לכמורה. לאחר שחזר לגרמניה למד פסיכואנליזה ועוד כלים פסיכותרפויטים רבים והחל לעצב את שיטת הקונסטלציה המשפחתית. לקריאה מעמיקה יותר על ברט הלינגר כאן.
להעמקה נוספת, מומלץ להקשיב:
בקישור הזה תמצאו פודקסטים נהדרים של ישי גסטר וגלית הרמן על נושאים מרכזיים בעבודת הקונסטלציה:
פרק ראשון: מה זה אומר לחשוב קונסטלציה? 49:00 דק.
פרק שני: על הורים וילדים 61:00 דק
פרק שלישי: אחים ואחיות 71:00 דק
פרק רביעי: על זוגיות 65 דק