קונסטלציה ליל הסדר 2026
אילת אילון ומיכל גאיה גולן – מרץ 2026 פגישת זום. יש לנו תחושה מורכבת מול האירוע הזה הנקרא ליל הסדר; אי אפשר להתנער מזה; יש בזה משהו לופת, צו שאני איני המקור שלו אבל המקור פעיל בתוכי; זה יוצר חיכוך. אין שם מרחב בחירה; איך להתייחס לזה? אנחנו שואלות, מה מדבר אלֹינו כנקודת מוצא? זה
מלחמות, סדקים ומה שבינהם
לפעמים אני מרגישה שבאתי לעולם הזה מפלנטה אחרת… שאני מתקשה לפענח ולקבל את הקודים של החיים במציאות שנדמית כל כך מעוותת; בחוסר התוחלת של מלחמות ונצחונות והקרבת חיי אדם… במעגל אינסופי של אלימות ונקמה ונשק שהופך הרסני יותר ויותר וסכנת חורבן מרחפת… ומורשת של טראומה שעוברת מדור לדור ועוד דור… שמשהו בי מתקומם אל מול
להצלחה יש את הפנים של אימי
ברט הלינגר, אבי הקונסטלציה המשפחתית אמר: ״להצלחה יש את הפנים של אמא שלנו״. הוא טען שהתנועה שלנו לעבר אימנו או ממנה והלאה, משפיעה על התנועה שלנו אל עבר ההצלחה, אל עבר הזוגיות, אל השפע ואל החלומות. אז אמנם לא כל מה שברט הלינגר אמר הוא בהכרח תמיד מדויק בכל סיטואציה. יחד עם זאת, מתוך לימודי הנרחבים
איזון בין נתינה ללקיחה – קונסטלציה של הכרת תודה
השאיפה לאיזון הינה חלק מהסימטריה החבויה של האהבה. התנועה לעבר איזון קיימת בטבע בכל מקום אבל גם שוכנת עמוק בנפש האדם ומבטיחה שכל מי שמקבל, מרגיש צורך לאזן בדרך של נתינה. כאשר אנחנו לוקחים משהו ונותנים קצת יותר בחזרה ממה שקיבלנו- אנחנו מרגישים הקלה. ובכלל, החלפה שופעת של נתינה וקבלה מביאה איתה סיפוק, חופש ותחושת
גילוי עריות בקונסטלציה: סיפור מקרה, עקרונות והיבטים
מה זה גילוי עריות? בעברית, גילוי עריות הוא קיום יחסי מין בין קרובי משפחה, כשהתופעה המדווחת ביותר היא יחסי מין בין אב לבתו. התופעה נחשבת לטאבו אוניברסלי. בנוסף, גילוי עריות בין מבוגר לילד המצוי מתחת לגיל ההסכמה, נחשב להתעללות מינית בילדים ומוביל לעיתים קרובות לפוסט טראומה חמורה וארוכת טווח. גילוי עריות בקונסטלציה: כשהתחלתי להיחשף
מחלה והחלמה בעבודת הקונסטלציה
האישה שייצגה את סבתא שלי בקונסטלציה המשפחתית שעשו עבורי, הרגישה כמעט מייד את הכאב של סבתא גולדצ׳אס goldschatz [בגרמנית, ״אוצר של זהב״- ככה קראנו לה כי היא הייתה כל כך אהובה ונדיבת לב] על אובדן העוברים שהפילה. הנציגה חוותה את האובדן בגופה ובנפשה למרות שמעולם לא הכירה את סבתא ולא ידעה עליה דבר. הנציגה שנכנסה
מיהו ברט הלינגר?
הלינגר היה פסיכותרפיסט גרמני שפיתח ועסק בשיטת טיפול המוכרת היום כקונסטלציה משפחתית או קונסטלציה מערכתית. הוא נולד ב-6 בדצמבר 1925 למשפחה קתולית בגרמניה. בגיל 10 הוא נכנס למסדר אשר בו מאוחר יותר, הוסמך לכמורה. בנעוריו, ארגון הנוער ההיטלראי המקומי ניסה לגייסו לשורותיו אך ללא הצלחה. ב- 1942 גויס לצבא הגרמני הסדיר והשתתף בלחימה בחזית המערבית.
בשירות החיים ~ רשמים כנציגה בקונסטלציה
חווית הנציג בקונסטלציה איננה ניתנת להסבר אולם היא חוזרת על עצמה בעקביות פעם אחר פעם אלפי פעמים. אנשים זרים לחלוטין מוזמנים לייצג דמויות, בני משפחה, סימפטומים ונושאים שעומדים על הפרק בחיי המונחה. לעיתים, המנחה קובע מראש אלו דמויות ייוצגו ומאפשר למונחה לבחור אותם מבין חברי הקבוצה ולהעמידם במרחב באופן אינטואיטיבי. לעיתים, הנציגים מתבקשים למקם את
יום הכיפורים – תיקון עולם בזעיר אנפין
לקראת כיפור: איך ״מתקנים״ עולם? עשרת ימי תשובה שמגיעים לשיאם ביום כיפור פותחים עבור כולנו שער עוצמתי במיוחד לשינוי. נאמר שאנחנו יכולים ממש להיוולד מחדש, להסיר זהויות, לבחון באומץ לב את תפישות העולם המפרידות שלנו, להתקרב לתכלית האמיתית של חיינו ולגלות את אחדותינו. אנחנו גם משתתפים בתיקון עולם. הפרספקטיבה בקרב מי שעוסקים באבולוציה של התודעה
מה באמת כל כך מפעיל אותי?
זימנתי את התלמידים שלי לשעה 12:00. מאחר והאוטובוס מגיע למצפה רמון בשעה 12:30, אישרתי לבאות בתחבורה ציבורית להגיע בחצי שעה איחור. ב 12:30 מתקשרת אחת המשתתפות מבאר שבע ואומרת שהיא עדיין לא עלתה על האוטובוס למצפה רמון. היא תגיע רק אחרי 14:00. זה ממש מעקב אותנו אבל אין מה לעשות. minor irritation. ב 14:10 היא
הלם קרב… לפני שנתנו לזה שם
מאז ומתמיד היתה לי משיכה למקצועות הרפואה וכשבני נוער אחרים היו עובדים בקיץ ומרוויחים דמי כיס, אני הייתי באה לעבוד בהתנדבות בבית החולים. הייתי אז עורכת עיתון בית הספר ושקלתי ברצינות בין לימודי רפואה לקריירה בעיתונאות. מיומה הראשון של מלחמת יום כיפור, נמנתי על המתנדבים שפעלו בבית החולים רמב"ם בחיפה. מפגש אקרעי שהיה לי עם
עבודה רוחנית וריפוי בזמן מלחמה
במשך המלחמה האחרונה, לא כתבתי. לא מצאתי מילים. לא יכולתי אלא להכנע לכוח שפירק, וניפץ וסחט ודחק והחמיר לפני שהתמיר עד שהחל לרפא (כי זה מה שקורה כשנכנעים), וממשיך עד עצם היום הזה, מאחורי הקלעים של המילים. בהתבוננות לאחור, בקריאת כל הפיסקאות שהתחלתי ולא סיימתי, ברעיונות שניסיתי להעלות על הדף וכשלתי, טוב שכך. כתיבה עבורי
זעם או סליחה? פחד או אהבה?
ערב חג. אני במגרש חניה עמוס לעייפה, ממתינה לרכב שעומד לצאת כדי לתפוס את החניה. ברגע שהמכונית יוצאת, עוקפת אותי גברת אחת, מביטה בי במבט אדיש שאומר: לא מזיז לי וגם לא אכפת לי שאני לא מנומסת….ונכנסת לחניה שמתפנית. בא לי לפתוח את החלון ולשפוך עליה קיתון של קללות. בא לי לצרוח עליה שהיא חרא
כמה כוח יש לנו להשפיע על המציאות?
קל מאוד להרגיש פחד, זעם וחוסר אונים מול גלי הטרור והמשברים שעוברים על האנושות. מצד אחד חונכנו להאמין שאנחנו מופרדים זה מזה, מהעולם ומכל מה שמתרחש בו ומצד שני אנו מוקפים בסדנאות, שיטות וספרים שאומרים לנו כמה אנחנו מחוברים ועד כמה התודעה שלנו עוצמתית ובעלת יכולת לשנות את המציאות אלא שזה לא תמיד ברור לנו
האם יש לך מספיק חמלה בשביל זה?
ב 1994 ישבה צ’יינה גאלאנד במסעדה בארה”ב ועיינה בניו-יורק טיימס. באחד העמודים תפסה את מבטה תמונתה של נערה בוסנית שתלתה את עצמה מהעץ. הנערה תלתה את עצמה כדי לחסוך מעצמה את חווית האונס בידי החיילים שקרבו אל כפרה. צ’יינה חשבה באותו רגע על בתה שהייתה בערך באותו הגיל. ברגע שהיא הבינה את מלא משמעותה של
על חופש הבחירה… תרתי משמע
אנחנו מצויים בסיומו של החג בו אנו מצווים לחגוג את היציאה מעבדות לחירות ומשיעבוד לחופש ועוד רגע קט נחגוג גם את חג עצמאותנו. אם כבר מדברים על חופש ועצמאות, יש לקחת בחשבון שאיכויות אלו באות לידי ביטוי בזכות, ביכולת ובהחלטה לבחור שכן האם אנו באמת חופשיים בלעדיה? המממ… יש בזה משהו אבל הנה זה עתה
האם אפשר לבקש מהבורא יותר מדי?
על קבלה ונתינה ומה שבינהן. באחת הסדנאות עלתה השאלה, האם כל ההגשמות שאנו עושים, כל הזימונים שאנו מזמנים מהבורא, כל הבקשות, האם אין זה מעין סוג של ״חזירות״? ומכאן השאלה, האם אפשר לבקש מאלוהים יותר מדי? בפגישה טיפולית עם מטופלת מצאנו שהיא מתפללת ומבקשת כל יום מהבורא ריפוי ממחלתה אבל כשהיתה לה בעיה בעבודה היא
הפרדוקס של חג הפורים
לא יודעת איך אתם אבל לי תמיד היו קונפליקטים עם חג הפורים. קודם כל שוללים את מעמדה של אישה פמיניסטית למדי אשר לא רצתה להיות בובתו של המלך וסירבה לשמש כרכושו היוקרתי. אחר כך מחפשים לה מחליפה ולא סתם מחליפה אלא בתולה! המשך הסיפור הינו פשוטו כמשמעו סחר בנשים אשר המלך חפץ ביופיין. וכאן נכנסת
לעמוד במבחן הכישלון
במפגש טיפולי שהתרחש בקליניקה במרץ 2013, קיבלנו אני והמטופלת מסר חזק ומפעים שעורר בי את הרצון לשתף כמה שיותר אנשים בתכניו. בתחילה הוא הופיע בניוזלטר החודשי ועורר הרבה הדים. כעת אני שמה אותו כאן בתקווה שגם אתם תקבלו השראה. בטיפול הקודם היא באה לפתור פחדים ורתיעה מעיסוק בריפוי. סיפרה לי שאכן היתה בהתרוממות רוח ימים
האם אפשר באמת לרפא מלחמה?
זה מה שהתלמידים שלי בעצם רצו להבין. אחרי כל מה שלמדנו, כל מה שריפאנו, כל מה ששינינו, הם רצו לדעת מה לעשות? איך לעזור? איך לא להיסחף אחרי הרגשות? איך לשמור על תבונה רוחנית? מה הרוחניות שלנו שווה כשיש מלחמה? גם אני שאלתי את עצמי את אותן השאלות. בין טיל לטיל, בין ויכוחים פוליטיים ומבזקי
להגיד ״כן״ לקול הפנימי וטרנספורמציה רוחנית בגרמניה?
באמצע שנות השבעים ביקרנו בגרמניה. היה לא נעים בלשון המעטה. הדור ההוא היה בהכחשה מלאה ולא אהב שהזכרנו לו שנשארנו בחיים. מאז לא הייתי שם. והנה יום אחד ביולי 2012 נכנס בי חיידק…. יש כנס רוחני בגרמניה ששמעתי עליו לפני בערך דקותיים, אני לא מכירה שם אף אחד אבל כנגד כל השיקולים הרציונלים ונטייתי לחקור
תפילה לחופש
אני מאחלת לכולנו חופש מסבל. חופש לבחור את תגובותנו לחיים חופש לדמיין ולהיות יצירתיים חופש ליצור מציאות מיטיבה חופש לחשוב מחוץ לקופסא חופש ליצור שיתופי פעולה חופש לתקשר מתוך אהבה חופש סופי מדרמות שליטה חופש מפחד ומדאגה חופש מאשמה, בושה, קנאה וטינה חופש מהצורך לנקום כדי להיות שבע רצון חופש להיות בעל/ת ממון וגם חופש