״כמו שאת יודעת, מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד היה לי חשוב להשאיר כמה שיותר דלתות פתוחות, ולצד זה, באופן לא מפתיע, תמיד מאד התקשיתי לבחור לאיזו מהן להכנס. כמה זמן אנחנו כבר מכירות? כמה פריצות דרך כבר היו לנו? המון דברים נפתרו בחיים שלי, ואני ממש לא במקום שהייתי בו כשרק הכרנו… ועדיין, ה”פחד מלעשות טעות”, כפי שהגדרנו אותו, תמיד נשאר איתי.
ועכשיו כשאני כותבת לך את הדברים יש לי ממש התרגשות בבטן. היום בטיפול אני מרגישה שהצלחת לקלוע בדיוק בדיוק בדיוק ל-ה-נקודה.
את טוענת שאת עוזרת לאנשים לעשות שינוי, אך אני חושבת שלהגדיר זאת כך ממעיט מהערך של מה שאת עושה. אומרים שאנשים אינטליגנטיים ויצירתיים יודעים לקשר בין המון תחומים וכך להגיע לפריצות דרך (אני מכירה את זה בעיקר מתחום העיסוק שלי באקדמיה – העבודות החשובות והמעניינות ביותר הן אלה שמחברות בין תחומים, שפורצות גבולות). מה שמייחד אותך, הוא שלך יש נגישות לידע שלרב האנשים אין נגישות אליו – ידע שמגיע ממקורות אחרים. ואת מצליחה, בבהירות, לחבר את כל תחומי הידע שיש לך על אותו אדם, אלה הגשמיים ואלה הנשגבים, ולהנגיש לו אותם בבהירות ובדיוק רב. מה שעשית היום היה מדהים. איך לאורך כל הדרך התעקשת על המקור, ולא הצלחנו למצוא לו עדויות גשמיות בסיפור החיים שלי. ואיכשהו היום קלעת בדיוק לקונפליקט שבבסיס. אני עדיין לא מבינה איך את עושה את זה. אבל אולי זה מסוג הדברים שאני לא צריכה להבין. הצחוק שלי ותחושת ההקלה, כאילו מועקה של שנים השתחררה באחת. מבחינתי זה עולה על כל צורך בהבנה. אני עדיין מרגישה בעננים.
אז תודה רבה, ותמשיכי להפיץ את האור שלך!״
(השם שמור במערכת)