הבשורה ״יש לך סרטן״, ניחתת על האדם כרעם ביום בהיר ומלווה כמעט תמיד בהלם ובתדהמה. זוהי תחושה שבאופן כמעט מיידי מלווה בחרדה קיומית. יש כל כך הרבה שאלות שהיית רוצה לשאול אבל אינך יודע/ת מאיפה להתחיל. לאחר שיצאת מממשרדו של הרופא, מתחילה המשימה הפרטית שלך. איך להתמודד עם החדשות הללו? מה עושים? מה לא עושים? איך להתארגן מחדש על החיים? מי אני עכשיו? מי הייתי קודם? מי יעזור לי? זוהי חוויה מטלטלת של חוסר אונים, חוסר וודאות, כעס, פחד… למה זה קורה לי? תחושת חוסר ערך ועוד.
מה שמדהים הוא שבחלק מן המקרים, בעת האבחנה האדם אינו חש שהוא חולה. מלבד האבחנה המפחידה, הוא חש די בריא אבל יודע בוודאות שהטיפול הרפואי עומד לגרום לו סבל. כמעט ללא יוצא מן הכלל, הוא נרתע מיידית מעצם המחשבה שיאלץ לקבל כימותרפיה…זוהי כמעט המחלה היחידה שעצם המחשבה על קבלת טיפול רפואי מעוררת באופן אינסטנקטיבי חרדה והתנגדות. שכן מי רוצה להרעיל את עצמו? או לסבול?
אבל אנחנו מתוכנתים לקבל כמעט כעובדה מוגמרת שכימותרפיה, הקרנות וניתוחים הם הדרך היחידה היעילה לטיפול בסרטן; שאין ברירה אבל עלינו לסבול, זוהי מלחמה… והסרטן הוא האויב שאותו צריך להכניע (״האגודה למלחמה בסרטן״… ולא האגודה לריפוי מסרטן….!). המודל השליט אותו מאמצת הרפואה המערבית מתייחס לסרטן כאל תופעה נפרדת מהחולה, כאל פולש זר שיש להיפטר ממנו.
צריך להבין שמרבית הרופאים הולכים ללמוד רפואה מתוך תשוקה אמיתית לעזור לאנשים להחלים אבל הם יודעים רק את מה שהם הוכשרו לדעת ומה שהם הוכשרו הוא לטפל בסימפטומים. גם אלו שחושבים מחוץ לקופסה מוצאים את עצמם הרבה פעמים במצב קשה. נניח שיש לרופא תובנה או אינטואיציה, בסופו של יום הוא מחויב לנהוג על פי נהלים, לראות מספר לא סביר של חולים בפרק זמן לא הגיוני ולוודא שהניירת שלו חסינה למקרה שתמות. במדינת קליפורניה אסור לרופא ע״פ חוק להמליץ למטופל על טיפול הוליסטי לסרטן שכן הוא עלול לאבד את רשיונו, בעוד במדינת ישראל חס ושלום וילדך חלה בסרטן ואינך רוצה לטפל בו בכימותרפיה, בית המשפט בהוראת משרד הרווחה יכפה זאת עליך. זה באמת מדהים עד לאן הגענו.
גם אם בחרנו בנתיב של ריפוי אלטרנטיבי, נמצא שהביטוח הרפואי שלנו לא יכסה זאת ושלעיתים קרובות מדי לא נקבל תמיכה מהסביבה הקרובה לנו. נגלה גם עד כמה האתגר עצום להגיע למקורות מידע אמינים, לבחור מה נכון ומה מתאים מבין מבחר עצום של הצעות המצהירות על עצמן כפתרון המושלם ולהיות מסוגלים לעמוד בזה מבחינה כלכלית.
הזרם הקונבנציאונלי הדומיננטי ברפואה יציג לנו עובדות, סטטיסטיקות, מחקרים על תרופות, וכדומה. בחלקם, נתונים אלו יהוו מקור של עידוד ובחלקם, יהוו תוכנה לחוסר תקווה. יהיה עלינו למצוא את המרכז היציב שלנו, את חופש הבחירה, את חופש המחשבה ואת הזכות לחופש מידע. נצטרך להפנים שעובדות אינם בהכרח נתונים אוביקטיבים.
למשל, עד לא מזמן זו הייתה ״עובדה״ שכל העצמים הם מוצקים. אנחנו יודעים היום באופן מדעי, שעצמים אינם מוצקים אלא למעשה מורכבים בעיקר מחלל ריק.
אנחנו יודעים היום שהקשר בין הנפש, התודעה והגוף ניתן להוכחה מדעית אף כי הממסד הרפואי כמעט ואינו מייחס לכך כל חשיבות.
אנחנו יודעים היום שזכרונות רגשיים יכולים לעבור בתורשה ולייצר השפעות מרחיקות לכת על ההתנהגות וגם על הפיסיולוגיה ושזה נחקר בתחום יחסית חדש הנקרא אפיגנטיקה.
כמו כן אנחנו יודעים שבסטטיסטיקה הרפואית מעולם לא נכתב שאדם נפטר כתוצאה מטיפול כימותרפי אם כי יש לכך היסטוריה מתועדת.
עובדות הן יסוד משתנה.
מאמר (2013) שמופיע במגזין JAMA של איגוד הרפואה האמריקאי מצביע על כך שלמרות עליה ניכרת בשיעור האיבחון המוקדם של סרטן במהלך 30 השנה האחרונות, שנועדה להפחית את שיעורי המחלה בשלביה המתקדמים וכן את שיעור התמותה ממנה, נתונים כלל ארציים בארה״ב מצביעים על כך שמטרות אלו כלל וכלל לא הושגו ושאין שום שינוי פרופורציונלי בין גילוי מוקדם ובין הפחתה בשיעור התמותה. לא רק זאת אלא שהמחקר מצביע על האפשרות שאיבחון יתר מוביל לטיפול יתר אשר גורם להחמרת תופעות המחלה.
לסיכום, למרות שהעולם התקדם, הטכנולוגיה פרצה את כל הגבולות, והרפואה פיתחה כלי איבחון מתוחכמים, הטיפול במחלת הסרטן ב 100 השנים האחרונות לא באמת פרץ דרך חדשה. כן, הכותבת יודעת שיהיו מי שמייד יתקוממו על האמירה הזו אבל לעניות דעתה, עבור האונקולוגיה המודרנית המכניזם שגורם ליצירת תאים סרטניים נותר עדיין בגדר מסתורי. מעבדות בינלאומיות חוקרות את הגנום האנושי — שאמור למצוא את המרפא לסרטן אף כי התאוריה שמקור הסרטן הוא גנטי, עדיין לא הוכחה.
הכותבת מאמינה שמידע הוא חופש וחופש מאפשר בחירה מודעת. מטרת המאמרים והקישורים המצויים באתר זה הוא להנגיש מידע בעברית לציבור המתענין באפשרויות חלופיות לטיפול בסרטן. אף כי הכותבת תמיד משתדלת לאמת את המידע כמיטב יכולתה, היא איננה אחראית לתכנים המצויים באתרים המקושרים. על כל אדם מוטלת האחריות לנפות את הטפל מן העיקר ואת האמת מן הסילוף שלה.
כפי שנאמר, עובדות הן לעיתים בעיני המתבונן.
בשום אופן אין מידע זה מחליף ייעוץ רפואי.
מה תמצאו בדפים אלו?
בצעדים ראשונים תמצאו מהם הדברים הפשוטים שחשוב וניתן לעשות במיידי אם קיבלתי דיאגנוזה של סרטן. בהמשך הדף תמצאו מה חשוב וניתן ליישום מעבר לצעדים הראשונים ולקראת תכנית הבראה.
הדף איך הגענו עד הלום מחולק ל-4 חלקים (בינתייים רק 2 כתובים):
החלק הראשון מטפל בשאלה מתי ולמה נוצר הפיצול בין הרפואה הטבעית ובין הרפואה המערבית? איך הגענו למצב הנוכחי בו רופא הוא סמכות עליונה ומרפא הוא בגדר שרלטן?
החלק השני, איך הגענו עד הלום - מעקב אחר הכסף, שופך אור על ההסטוריה של תעשיית התרופות וכיצד קבוצה קטנה של אנשים השתלטה על מערכת הבריאות והפכה אותה לתעשייה הכי רווחית בעולם.
החלק השלישי, איך הגענו עד הלום - הטיפול במחלת הסרטן נותן קצת רקע למדוע הטיפולים הרעילים לסרטן הם היחידים המוכרים על ידי הממסד הרפואי והאם זה באמת הכי יעיל?
והחלק הרביעי איך הגענו עד הלום - סיכום ומסקנות דן במהי האחריות שלנו.... הציבור, החולים, החברה....
בדף, טיפולים בלתי רעילים לסרטן - תמצאו מידע על חלק מהטיפולים הבלתי רעילים לסרטן עליהם איננו שומעים
בעמוד סרטן ותזונה, תמצאו מידע נרחב על תזונה נכונה לבריאות, מה עוזר למערכת החיסון ומה מחליש אותה, אילו רעלים נמצאים בסוגי מזון מסוימים ולכן ממה הכי חשוב להימנע ועוד.
בסוף, רשימת קישורים ומשאבים מרוכזת—רובה באנגלית (גם עדיין לא עלתה).
החלמה מהירה.