מהו ריפוי? מה צריך להתרפא בחיי היחיד ובעולם? איך אנחנו יכולים להפעיל את כוח הריפוי הפנימי שלנו ושל אחרים?
כמי שהתחנכה במשך שנים על ברכי תורת המחשבה החדשה (New Thought), למדתי שהדבר היחיד שיש לרפא הינו תחושת הנפרדות מהמקור ומה שמרפא הינו הגילוי של אחדותנו עם מקור הבריאה כולה. שני עקרונות הבסיס של המחשבה החדשה הם ש (1)האלוהי נמצא בכל דבר ולכן בכל אדם וש (2) התודעה היא הדבר האמיתי היוצר ומשפיע על החומר. בעצם מתוך השקפת עולם זו, כל מה שצריך להתרפא הוא תפישת עולם מוטעית לגבי המציאות; תפישה המייצרת בעיקר חוויות של חוסר—חוסר משאבים, חוסר כוח, חוסר יכולת, חוסר זכות, חוסר ערך, חוסר אהבה, חוסר תקווה וכדומה…
אז זה כל מה שצריך להתרפא….. המממ….
מן הסתם, זה לא כל כך פשוט.
הרבה תרפיות הוליסטיות עוסקות בשיקום זרימת האנרגיה בגוף - זרימת כוח החיים החיוני לקיומנו. זה מוכר ברפואה הסינית כצ׳י, בשפת הסנסקריט כפראנה ובשפה המערבית כאנרגיית חיים. כאשר מתחדשת זרימה חופשית של האנרגיה בגוף, אנו שבים לתנועה המקורית של החיים שמאפשרת ריפוי באופן טבעי. הגורמים ליצירת חסימות ותקיעויות אנרגטיות, מרובים. תזונה לקויה, רעלנים שהגוף לא מצליח לנקות, דפוסים רגשיים שהתקבעו, אמונות מגבילות שמנהלות את נוף התודעה שלנו וזכרונות טראומתים שלא נפתרו.
אז מצד אחד, יש לעדכן את התודעה כדי להזכר שאיננו מופרדים מאנרגיית הבריאה הנצחית והבלתי מוגבלת ומצד שני,יש לפתוח את ערוצי האנרגיה בגוף כדי לאפשר זרימה חופשית של חיים.
מנקודת המבט של תורת הרפואה החדשה, מה שמרפא הוא להפסיק לעסוק בסימפטומים ולחקור את השורשים. כי מה שאנחנו מכנים מחלה, היא כנראה תוכנה ביולוגית מדויקת להפליא שמוחינו מפעיל באופן מושלם כדי לדאוג להישרדותנו ולהחזיר אותנו לאיזון.
אבל אולי באופן הפשוט ביותר, הפרקטי ביותר, והניתן ליישום דרך תירגול יומיומי, מה שמרפא זו היכולת להשאר נוכחים באופן מלא עם מה שיש ברגע הזה….
להפתח אל החוויה כפי שהיא, להפנות את הפנים כלפי הקושי ולא ממנו והלאה, לפתוח את הלב אל הפחד… למוסס את המקומות הנוקשים, לטפח אינטימיות עם עצמנו בכל הרבדים…. לקבל את הכאבים שלנו בסלון ולא בחדרים נעולים….
מה שמרפא זו האפשרות להכיל במרחב שלנו יותר ויותר ממה שעד כה שללנו; לקחת אחריות על חלקים פנימיים שהדחקנו, לחבר ולהתחבר אל כל מה שניתקנו, כי כל נתק כזה מחזיק אנרגיית חיים של פוטנציאל בלתי מוגשם.
ומה שאנחנו באמת צריכים זה מרשם לפיתוח יכולת התבוננות נקייה משיפוט.
חמלה, סליחה ופחות הזדהות.
מעבר לכל, ריפוי מתרחש מתוך התמסרות מלאה למרחבים פתוחים ובלתי מוגבלים של התודעה… מעבר למי שאנחנו מדמיינים שאנו יכולים להיות.
ריפוי זה גילוי…. זו יצירה חדשה.
זהו תהליך של התכווננות מדויקת יותר לעצמנו, זיקוק האינטיליגנציה שלנו,
חידוד ההקשבה הפנימית, טיפוח האינטואיציה הטבעית
ריפוי הוא למעשה היזכרות בטבענו האמיתי, חזרה הביתה,
ביטוי אותנטי של המהות.
התחברות.
וכך אנו חוזרים אל ההתחלה.
כשאנו הולכים בנתיב הזה, אנחנו הופכים להיות אנשים שמצליחים להעביר הרבה מאוד אור… ואנו יכולים לאפשר לאנשים אחרים לגלות את כוח הריפוי של עצמם, אנחנו מהווים מראה שמשקפת עבור האחר לא את המקום המצומצם אלא את הפוטנציאל הגלום בהם.
כך אנו מרפאים זה את זו וגם את העולם.