אחד המיתוסים המרכזיים שמזינים את הבחירה באלימות מתמשכת מושתת על הרעיון שמקור העימות הוא בתכונות הרשע של היריב. היריב הוא האויב, הוא רע מטבעו ואינו ניתן לשינוי ולכן הבסת האויב הכרחית בכל מחיר והנזקים מוצדקים. גישת ההתנגדות הבלתי-אלימה דוגלת בכך שהאויב אינו היריב אלא המאבק הוא נגד מערכות דיכוי ואי הצדק. ההנחה אינה שהם רעים ואנו טובים אלא שבכל צד ניתן למצוא קולות חיוביים אותם ניתן לחזק על מנת להשיג מטרות מוסכמות.
הרבה מהמיתוסים בנושא אי-אלימות ומאבקים אי-אלימים הם תוצר של בורות ומידע שגוי. זה נובע מכך שאנחנו לא לומדים על כך בבתי הספר ובדרך כלל לא שומעים על כך באמצעי התקשורת. תמיד יש גורמים אינטרסנטים אשר לא מעונינים שאזרחים, עובדים, ואנשים פשוטים מן השורה יטפחו את כוחם ויפעלו למען השגת זכויותיהם.
להלן שורה של דוגמאות והעובדות שסותרות אותן:
"אלימות כדרך להשגת צדק הינה לא רק בלתי מוסרית אבל גם בלתי מעשית.
זה בלתי מעשי מאחר וזו ספירלה יורדת המסתיימת בהרס עבור כולם.
זה בלתי מוסרי מאחר וזה שואף להשפיל את היריב במקום לרכוש את הבנתו;
זה שואף להשמיד במקום להתמיר.
אלימות משגשגת על שינאה ולא על אהבה.
היא הורסת קהילות והופכת אחווה לבלתי אפשרית.
זה משאיר את החברה במונולוג במקום בדיאלוג.
אלימות בסופו של דבר נאלצת להגן על עצמה
מאחר והיא יוצרת מרירות אצל השורדים וברוטליות אצל המשמידים".
מרטין לותר קינג ג׳וניור
מיתוסים | עובדות |
---|---|
אי-אלימות היא פסיביות כנועה | אי-אלימות הינה מאבק עקבי, נחוש ומתוכן היטב שאינו כרוך בדמוניזציה ו/או שימוש באלימות |
אי-אלימות זה לפציפיסטים ויפי נפש--זו התחמקות מהתמודדות | אין דבר הרחוק מן האמת. אי אלימות הינה בחירה איסטרטגית אמיצה ואנשים הבוחרים בה אינם בהכרח בלתי אלימים מטבעם ו/או מונעים ע״י הרצון לפעול למען השלום. למרות הרצון לפרוק את התיסכול דרך אלימות הם מתחייבים לנהל את רגשותיהם על מנת להשיג מטרות ארוכות טווח. |
אי-אלימות מבוססת על הדת הנוצרית--להפנות את הלחי השניה | אי-אלימות מושתתת על עקרונות של מוסר הומניסטי המשותף לכל הדתות. מאבק בלתי אלים לא רק שאינו מחייב אמונה דתית כלשהי אלא שאיסטרטגיה זו הופעלה בהצלחה במגוון תרבויות, לאומים ודתות ברחבי העולם. |
כוח נובע מאלימות וניתן לתיחזוק רק על ידי אלימות חזקה יותר. | למעשה כוח נובע ממקורות בחברה שיכולים להינזק או להחלש על ידי סירובו של הציבור לשתף פעולה. אפילו כוחם של דיקטטורים עשוי לההרס כשאנשים מפסיקים להעניק להם תמיכה. |
אי-אלימות פירושה ללכת כצאן לטבח | אי-אלימות איננה אי-פעולה. מערכות אי-אלימות כמו מערכות צבאיות אלימות מחייבות הקרבה בין אם בזמן, באי-נוחות, ולעיתים גם בהקרבת חיים. ע״פ הסטטיסטיקה העולמית, הרבה יותר אנשים איבדו את חייהם במלחמות ולאלימות מאשר במאבקים בלתי אלימים. |
אי אלימות היא גישה נאיבית שקיומה אפשרי רק בחברות דמוקרטיות או כאלו הסולדות מאלימות בעצמן. | דעה זו רחוקה מן האמת. קבוצות אתניות וחברתיות מגוונות ביותר עשו שימוש נרחב בהתנגדות בלתי-אלימה במהלך ההיסטוריה. בעזרת פעולות אי-אלימות אנשים רגילים הצליחו לשבור מחסומים חברתיים, להפיל דיקטטורות אכזריות, לשנות מדיניות ממשלתית, לזכות בזכויות סוציאליות, ולשתק אימפריה שלמה. הם פשוט בחרו באיסטרטגיה בלתי אלימה כדי לעשות זאת. |
אם פעולה אי-אלימה זוכה לאלימות כתגובה, פירושו שהאיסטרטגיה נכשלה | אי-אלימות מצפה לקבל אלימות כתגובה. למעשה ממשלות ותאגידים נוטים להגיב באלימות רבה יותר כלפי פעולות בלתי אלימות מאחר והן מהוות איום רציני יותר לכוחם ומעמדם. |
אי אלימות זה תהליך ארוך מדי | אף כי פעולה אי-אלימה דורשת סבלנות, אין היא בהכרח איטית יותר מפעולה אלימה בהשגת המטרה. מאבקים אלימים רבים נמשכו שנים וגם דורות עד שהשיגו את מטרותיהם. לעומת זאת, זה לקח קצת מעל לשנתיים עבור העם הפיליפני להפיל את משטרו של פרדיננד מרקוס, משהו שהקומוניסטים ניסו לעשות מאז 1969 במאבק אלים. |
מאבק בלתי אלים מחייב מנהיגי כריזמטי | הרבה מאבקים בלתי אלימים הובלו על ידי אנשים רגילים מן השורה שנקלעו למצב והגיבו באופן ספונטיני לדחף פנימי לפעול. |
כל מאבק בלתי אלים בסוף הופך להיות אלים | היו מצבים בהם היריב עשה שימוש בפרובוקטורים על מנת לערער את הלגיטימציה של תנועת המאבק |